<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פ"ו</h1>
<h2>דף יד:</h2>
מסכת מנחות פרק שתי הלחם (צ"ה ב') רבי שמעון אומר לעולם הוי רגיל לומר שתי הלחם ולחם הפנים כשרות בעזרה וכשרות בבית פגי. ובפרק התודה (שם פ"ז מ"ג) פי' הר"ם ז"ל והנכון אצלי שבית פגי היה מקום שאופין המנחות, ולכן קורין אותו בית פגי מגזרת פת בג המלך (דניאל א' ח'), והיה קרוב להר הבית והוא חוץ ממנו בלי ספק. ויש תמה על זה שהרי כל המנחות אפייתן בפנים אפילו שתי הלחם, וכדאמרינן (שם צ"ה ב') אחד שתי הלחם ואחד לחם הפנים לישתן ועריכתן בחוץ ואפייתן בפנים ואינן דוחין את השבת, רבי יהודה אומר כל מעשיהם בפנים. וגם כי חזר ז"ל (שם פי"א מ"ב) הנה, ואמר וכבר בארנו שבית פגי בית מחוץ לעזרה היה מוכן לבישול המנחות כפי הנראה, הרי שהרב ז"ל משים בית פגי פעם חוץ להר הבית פעם חוץ לעזרה אלא שהוא בהר הבית. כתב רש"י ז"ל (מנחות ס"ג א' ד"ה כשרות) בית פגי חוץ לעזרה חומה אחת וכן שמה. לישנא אחרינא מגדל שהיה בחומה ובולטות הדפנות חוץ לחומה כמין פגי תאנה ועד חוץ לחומה עד מקום הבליטה היו כשרות. סתם עזרה גדרנוה למעלה. ואין הלכה כרבי יהודה ולא כרבי שמעון. וה"ב הערוך ז"ל (ערך פאגי) פירש בית פגי, שם מקום חוץ לירושלם. מסכת פסחים פרק האשה (צ"א א') אבל לחומת בית פגי שוחטין עליו בפני עצמו.
<h2>דף לז.</h2>
ירושלם היא בפלך הרביעי, ומופת זה, שהאקלים הראשון מתחיל מן הקו השוה ומתרחב עד י"ו מעלות וחצי לצפון. [האקלים השני מתחיל מסוף האקלים הראשון ומתרחב מהקו השוה עד כ"ד לצפון. האקלים השלישי מתחיל מסוף השני ומתרחב מהקו השוה עד ל' מעלה וחצי לצפון. האקלים הרביעי מתחיל מסוף השלישי ומתרחב מקו השוה עד ל"ו מעלות לצפון] וכמו שנתבאר בספר צורת הארץ. ומרחב ירושלם הוא ל"ב מעלות אם כן בהכרח ירושלם היא באקלים הרביעי. וגם אנטוכיא היא באקלים הרביעי וכבר זכרנו מרחבה פ"ט והוא סוף ארץ ישראל לצפון. רחוקה מתחלת המזרח קי"ג מעלות ומסוף המערב ס"ז מעלות והוא האורך. שעותיו הישרות אל קי"ג, ז' ול"ב ראשוני שעה, ואל ס"ז, ד' נ"ח. רחוקה מן הקוטר, והוא קו החולק האורך לחציין, (ל"ג) [כ"ג] מעלות למערב גובה הקוטב שם ל"ב מעלות, וסימן לדבר ל"ב טהור. גובה השמש בחצי השמים בימי השווי נ"ח מעלות, וסימנהון נ"ח מצא. גבהו ביום הארוך פ"ב מעלות, וקרוב ח' מעלות מנכח הראש. קשת היום הארוך רי"ד מעלות בקירוב, שעותיו הישרות י"ד וי"ו ראשונים שהששים מהם עושים שעה ישרה. קשת הלילה קמ"ו שעותיו ט' מ"ד. חלקי שעה זמנית ליום ההוא י"ז מעלות ח' ראשונים, ובלילה חסר זה מן ל'. ולעולם יום קצר כליל הארוך. ירושלם באמצע הישוב לא באמצע הארץ, ופרק דרישה וחקירה אמרינן שהיא יושבת בטיבורו של עולם. ופרש"י ז"ל (ד"ה בטיבורו) שבית המקדש באמצעו של עולם דומה לסהר בעגולה. ואם תעריך אל הכדור כל מקום הוא אמצעו וכענין שהשיב רבי יהושע לסבי דאתונא ריש מסכת בכורות (ח' ב').
וכן הסכימו חכמי הכוכבים עם חכמי האמת רבותינו ע"ה שאמרו (פסחים צ"ד א') שיתא אלפי פרסי הוי עלמא. ואחרים אמרו כפול ש"ס שהם חלקי הגלגל על ס"ו שהם מילין של מעלה אחת ועוד, ויהיה העולה מן הכפל כ"ג אלפים וז' מאות וס', ועם ועוד יעלה אל כ"ד אלף מיל, חלק כ"ד על ד' שהם מילין לפרסה אחת והוו שיתא אלפי פרסי. פרק מי שהיה טמא (שם) סוגיא דחד יומא עשרה פרסי.
וכבר ידעת שהחלק הרביעי מכדור הארץ והוא הצפוני לבדו שבו היישוב, ארכו ק"פ רחבו צ' ושיעור המיושב כלו ברוחב אינו מתפשט אלא עד כדי מרחב ס"ו מעלות כי משם והלאה יש יום בזולת לילה ולילה בזולת יום, ולזה לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם. והנה ירושלם רחבה ל"ב מעלות. נמצא שסוף היישוב שתחלתו מקו השוה רחוק ממנו, כלומר מן הקו השוה ס"ו מעלות. וירושלם רחוקה מן הקו השוה הזה ל"ב מעלות הרי שירושלם באמצע היישוב פחות מעלה אחת ואותה מעלה היא דרומית מן אמצע הישוב. אמר הרופא אבן סינא בספר הקנון, בראשון אופן א' למוד ג' פרק א', אם חקרת החלקים רוצה לומר חלקי העולם יתבאר שמה שיהיה נכחי למשוה היום בישוב, ולא יקרה לו מהסבות הארציות דבר מתחלף, רוצה לומר מן ההרים והימים, יתחייב שיהיו השוכנים בו היות קרובים שבמינים אל השיווי האמתי. ויתבאר שהמחשבה שחשבו ששם יציאה מן היושר בעבור קורבת השמש שהיא מחשבה נפסדת, לפי שנכחיות השמש שם פחות ברוע ושינוי לאויר מקורבתו הנה. ועוד שכל עניניהם משובחים ודומים ולא יתחלף עליהם האויר גם כן חילוף מורגש אבל דומה למזגם תמיד. וכבר חברנו בביאור הדעת הזה מאמר. ואחר אלו, רוצה לומר אחר שוכני כנגד משוה היום, היותר ישרים שבמינים שוכני האקלים הרביעי, כי הם לא ישרפו בהתמדת נכחיות השמש על ראשם זמן כמו שוכני רוב האקלים השני והשלישי, ולא יקררו מני קרח בהתמדת הרחקת השמש מראשיהם כמו השוכנים בסוף האקלים החמישי, ומה שהוא יותר רחוק מהם ברחבו רוצה לומר בגובה הקוטב, והוא אמצעי בין שתי קצוות. מצאתי בשם בטלמיוס כי הר הלבנון ראשו האחד רחבו ל"ג וחצי וארכו ד' שעות וחצי, וראשו השני רחבו ל"ד [ל"ה] פחות שליש וארכו ד' שעות ושני שלישי שעה, והוא לצפון ארץ ישראל. ירושלם בערך שאר חלקי העולם כמו שבתאי לשאר חלקי המשרתים וממנה תצא תורה כצאת אורה. כתיב (דברים י"ג י"ג) כי תשמע באחת עריך אשר יי אלהיך נותן לך לשבת שם, ואמרו חז"ל (ספרי ראה ע"ב) לשבת שם פרט לירושלם שלא נתנה לדירה. ורש"י זכרה פרשת ראה אנכי (שם). הזכרתי בזה את כל זה כי כן צוה לי מה"ר ברוך ז"ל.
<h2>דף פז.</h2>
מקום מקדש התורה כסתו. ונתפרסם ונתגלה על דרך שאמרו מסכת זבחים פרק איזהו מקומן (נ"ד ב') דרש רבא מאי דכתיב (ש"א י"ט י"ח) וילך דוד ושמואל וישבו בניות ברמה, וכי מה ענין ניות ברמה אלא שהיו יושבין ברמה והיו עוסקין בנויו של עולם. אמרי (דברים י"ז ח') וקמת ועלית אל המקום, מלמד שארץ ישראל גבוהה מכל הארצות ובית המקדש גבוה מארץ ישראל. אמרי דוכתיה היכא, אייתו ספר יהושע, בכלהו שבטים כתיב ועלה הגבול ותאר הגבול ובשבט בנימין ועלה הגבול ותאר הגבול לא כתיב, ש"מ הכא הוא. סבר למיבנייה בעין עיטם אמרי מוטב לתתי ביה פורתא דכתיב (דברים ל"ג י"ב) ובין כתיפיו שכן. (תהילים קל"ב ו') הנה שמענוה באפרתה זה ספר יהושע דאתי מאפרים, מצאנוה בשדה יער זה בנימין, דכתיב (בראשית מ"ט כ"ז) בנימין זאב יטרף. ויש תמה דהא בשבט בנימין כתיב נמי ותאר הגבול (יהושע י"ח י"ד). ודילמא דהכי הוה לי למימר בכלהו שבטים כתיב וירד הגבול ותאר הגבול. ויש קצת ראיה בספרי בפרשת וזאת הברכה (פי"ב) רבי אומר בכל התחומין הוא אומר וירד הגבול ותאר הגבול, וכאן בתחום שבט יהודה ועלה הגבול. פי' ותאר, נסמן. מסכת יומא פרק אמר להם הממונה (ל"א א') אמר אביי עין עיטם גבוה מקרקע עזרה עשרים ושלש אמות. וכן מסכת (מנחות) [זבחים] פרק קדשי הקדשים (ס"ב ב') גבי ציורים שעשה שלמה. אמר רבי יהושע בן לוי (ירושלמי יומא פ"ג ה"ו) אמת המים מושכת לו מעין עיטם, והיו רגלי השוורים פתוחים כרמונים. פרק ד' נדרים (נדרים כ"ב ב') אמר רבי אחא ברבי חנינא אלו לא חטאו ישראל לא נתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע מפני שערכה של ארץ ישראל הוא. משה ותורתו אמת ודברי חכמינו אמונה ישרה, שאין ספק שארץ ישראל גבוהה מכל הארצות וירושלם גבוהה מכל חלקיה, וכדאיתא פרק אלו הן הנחנקין (סנהדרין פ"ז א') ועלית מלמד שבית המקדש גבוה מארץ ישראל, וארץ ישראל גבוהה מכל הארצות. וזה, של צפון הוא ארץ בבל, וכדאיתא מסכת גיטין פרק קמא (ו' א'). ומסכת סנהדרין (ה' א') אמרינן בן אחותי יורד לבבל, וכן (קדושין ס"ט ב') לא עלה עזרא מבבל עד שעשאה וכו'. לצד הדרום הוא ארץ מצרים וכתיב (דברים כ"ו ה') וירד מצרימה לגור שם. למערב הוא ים הגדול, וכתיב (תהילים ק"ז כ"ג) יורדי הים באניות. ולאותם שמפרשים שיורדים מן הים ליבשה (הא כתיב וירד יפו) ולהם המים גבוה מן הארץ, ויהיה להם יורדי הים כענין (שופטים י"א ל"ז) וירדתי על ההרים, [הא כתיב (יונה א' ג') וירד יפו]. לצד מזרח הוא הערבה. כתב רבי אברהם בן עזרא בפירוש דניאל (י"א ל"ו—מ"ב) דע כי רומה וקסטנטינא צפונית מערבית לארץ ישראל, ובבל ופרס מזרחית צפונית, ומצרים מערבית דרומית, ושבא והודו מזרחית דרומית. עוד כתב (שם י"א ה') מלך הנגב הוא מלך מצרים, ומלך צפון מלך רומא [ארם], ובת מלך הנגב היא מלכת שבא והוא בלשון ישמעאל אלימן, ועד היום אשה מולכת עליהם. וזאת שבא היא נגב הנגב בדרך ארץ ישראל. עוד כתב (שם ח' ח') על חזות קרנים שנחלקה מלכותו לארבעה חלקים רומא מצרים ארץ ישראל ארץ פרס. ואין ספק שהמקום היותר שפל שבכל ארץ ישראל הוא הירדן, לכן בלכתך מן הירדן שלפני בית שאן לירושלם, תלך בערבה ופניך למערב כמו שתי שעות הולך ועולה מעט. אחר כן תתחיל לעלות בהרים ופנים לדרום, וכן תעלה תמיד עד ירושלם. ברוך גבוה מעל גבוה שבחר בו.
על העלם בתורה הקדושה מקום המקדש כתב הר"ם ז"ל (מו"נ) בחלק הג' פרק מ"ה, ואשר לא התבאר בתורה ולא נזכר בפרט אלא רמז אליו ואמר (דברים י"ב ה') אשר יבחר יי', יש לי בה ג' חכמות, האחת מהם שלא יחזיקו בו האומות וילחמו עליו מלחמה חזקה כשידעו שזה המקום מן הארץ הוא תכלית התורה. והשנית שלא יפסידוהו מי שהוא בידם עתה וישחיתוהו בכל יכלתם. והשלישית והיא החזקה שבהם שלא יבקש כל שבט היותו בנחלתו ולמשול בו והיה נופל מן המחלוקות והקטטה כמו שנפל בבקשת הכהונה. ולזה באה המצוה שלא יבנה בית הבחירה אלא אחר הקמת מלך עד שתהיה המצוה לאחד והסתלק המחלוקת עד כאן. ואין לתמוה על טעם הרב היאך יפול מחלוקת והרי תחלק על פי הגורל, שהרי כהנה ולויה נחלקה על פי הדיבור ובני קרח שהיו לויים לעבוד את עבודת משכן השם בקשו גם כהנה.
ירושלם הוזכרה בתורה שכן כתיב (בראשית י"ד י"ח) ומלכי צדק מלך שלם, שהוא שם דבר לא שם הפועל, וכמו שהזכירו רבי אברהם בן עזרא ז"ל (שם). ושלם הוא ירושלם שכן כתיב (תהלים ע"ו ג') ויהי בשלם סוכו. ורש"י ז"ל הביא סוף ספר יחזקאל (מ"ח, ל"ה) ושם העיר מיום יי' שמה, תרגום יונתן שמיה דקרתא איתפרש מיומא דאשרי שכינתיה תמן, כלומר לא יקרא לה אלא השם הראשון שהיה לה מיום שנעקד יצחק שקרא אברהם יראה, והיא היתה שמה שלם, הרי ירושלם.
<h2>דף צז:</h2>
דברי מחשבי קיצין. הוסר התמיד ג' אלפים תתכ"ח לחשבון קע"ב. הוסיף על זה ימים אלף מאתים ותשעים, ואז יעמוד מיכאל שרנו במצות צורנו, והוא חמשת אלפים קי"ח. וקצתם אומרים, כתיב (דניאל י"ב, י"ב) אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה. ומה שאמר (שם שם, ז') למועד מועדים וחצי, אלף ושלש מאות שלשים וחמשה, פירש רבינו סעדיה גאון ז"ל מועד אינו כי אם לשמוש הדברים כמו למועד חדש האביב (שמות כ"א, ט"ו), אם כן מועדים וחצי יהיו כמו אלף ג' מאות ל"ה שנה, שהכונה באמרו מועדים שני מלכיות ישראל, ויהיה הקץ כשני מלכותם וחציים. והוא שכל עת המלכות היה תת"ץ שנה, ת"פ קודם בנין הבית, ות"י בבית, חציים תמ"ה, יהיה המקובץ אלף ג' מאות ול"ה בכיוון. הוסיפהו על חרבן הבית שהיה בחטאינו אל ג' אלפים ותתכ"ח, יהיה המקובץ מזה ה' אלפים קס"ג.
